בפעם השנייה תוך שלושה שבועות, מטוסי קרב ישראליים תקפו אזור ליד נמל לטקיה בסוריה.
אל-אחבריה דיווח בסוריה; לוחמים ציונים תקפו מספר מכולות בנמל לטקיה וגרמו לנזק כספי.
גם סוכנות הידיעות סנא דיווחה; ההגנה האווירית הסורית התנגדה לתוקפנות זו של לוחמי המשטר הציוני, והרשויות הצבאיות והפוליטיות בסוריה סברו כי התגובה לתוקפנות זו היא זכות מוגנת עבור דמשק.
לאור הכישלון הרשמי של מדיניות הטרור וההוצאות הצבאיות נגד סוריה, אפילו מדינות כמו איחוד האמירויות וצרפת הכירו בכישלון זה והחיו מחדש את היחסים עם דמשק, והליגה הערבית העלתה את סוגיית החזרה של סוריה לאיחוד .
על בסיס זה ניתן לומר; בפלישה חוזרת ונשנית לסוריה, מתכוונים הציונים, בנוסף להסתרת תבוסת התרחיש הצבאי והטרור נגד דמשק, לבצע טרור כלכלי נגד סוריה לצד ארצות הברית.
חלק מתרחיש זה מתווסף בסנקציות אמריקאיות הידועות בשם "קיסר" וחלק משלימים במהלכים צבאיים ישראלים לערער את היציבות בסוריה ולהימלט ממשקיעים, למרות שהגישה העולמית להשתתפות בשיקום המדינה הזו נתקלה בהרבה אי בהירות.
מצד שני; בימים האחרונים השיק המשטר הציוני תוכנית לכיבוש רמת הגולן בהתנחלויות חדשות, תוכנית שמפרה את כל החוקים הבינלאומיים וזכתה לתגובות חריפות.
לאור חשיבותה של תכנית זו להישרדותם של המדינאים המטלטלים של המשטר הציוני, ובמיוחד "נפתלי בנט" בשלטון, ניתן לומר כי המשטר הציוני העצים את תוקפנותו נגד סוריה כדי להסיט את דעת הקהל מתכניות הכיבוש בגולן. לגבהים ולהפוך את זה לעילה להפסקת התוקפנות בסוריה.
לייתר דיוק; הפצצת לטקיה אינה מטרה מרכזית אלא, לטענת הציונים, אמצעי לייצוב הכיבוש ולבניית יישוב חדש בגולן.
מצד שני; המשטר הציוני, שבשבועות האחרונים נתון באשליה של מתקפה צבאית חד-צדדית על איראן, מצא את עצמו לפתע במצור של הרשות הצבאית של איראן לאחר שערך תרגיל רב עוצמה ונאלץ לשנות את הטון שלו כדי לכסות את ההשפלה הגדולה הזו.
המשטר הציוני, שמודאג מאוד מהשגת הסכם בוינה, רוצה להעביר מסר למערב באמצעות מהלכים צבאיים כמו הגברת הדיכוי והמעצרים בפלסטין ותקיפה צבאית בסוריה שהוא יגיב בביקורתיות אם המערב יעמוד בו. הדרישות של איראן.
בעצם; ההסלמה של הכיבוש והתוקפנות של המשטר הציוני היא יותר התנהגות סחיטה מאירופה וארצות הברית, הנובעת מהפרקטיקות והחידושים השגויים של מדינות אלו בתשלומים מזדמנים למשטר, וכעת היא חוזרת על עצמה במהלך שיחות וינה.
לפי זה; התוקפנות האחרונה של המשטר הציוני בלטקיה יכולה להיחשב לא כעניין של סמכות ויכולת, אלא כתוצאה מסדרה של שערוריות ותבוסות של משטר זה, המבקש להסתיר אותם באמצעות הסתה למלחמה.
מה שבטוח הוא ש; סוריה לא תיכשל בהגנה על שטחה ועל חופש רמת הגולן, והרפובליקה האסלאמית לא תהיה מוכנה להתעלם מזכויותיה במשא ומתן, כך שאם אירופה וארה"ב באמת יחפשו יציבות וביטחון באזור ויגיעו ל בהסכם בווינה, יש להם רק אפשרות אחת והיא עימות מעשי עם ההתנהגויות הביקורתיות של המשטר הציוני.
על המערב לדעת שעידן המשטרה הטוב והרע והלחץ המתגבר להשיג ויתורים ליד שולחן המשא ומתן הסתיים ושאיראן לעולם לא תוותר על זכויותיה למדיניות זו, ולכן היא אחראית ישירות לשיבוש המשא ומתן עם המערב.