شناسه خبر :
84438
|
دوشنبه 6 دی 1400 20:58
|
המשך מדיניות הלחץ המקסימלי של טראמפ לא יוביל להסכם
כדי להפגין את התנגדותו האמיתית למדיניותו של טראמפ, ולהפגין את רצונו הטוב ואת כנותו, ממשל ביידן צריך להעלות על סדר יומו את הסרת כל הסנקציות והסנקציות שלאחר הסנקציות וכל הסנקציות המונעות מאיראן להרוויח.
היום, יום שני, 26 בדצמבר, הושק הסיבוב השלישי של מהלך השיחות החדשות של וינה בין איראן לקבוצת 5+1 כדי לדון בטיוטות שעליהן הסכימו בסיבוב הקודם.
בניגוד לנרטיב של גורמים מערביים ותקשורת, מה שקרה בשני הסבבים הקודמים של הפגישה היה הרצון והרצינות של איראן להגיע להסכם טוב מחד גיסא, וחבלה וזמן רב מאידך, במטרה הגברת הלחץ וזכייה בעוד ויתורים.
במצב הנוכחי, קריאה מחודשת של הנתיב שנעשה מאז חתימת ברג"ם ועד כה תספק אמת מידה ואמות מידה מהימנות לביסוס הבנה נכונה של מהלך ההתפתחויות מאז 2015 והתנהגות השחקנים המרכזיים בהן.
מה שמכונה תוכנית הפעולה המשותפת הכוללת (CJAP) בין איראן לקבוצת 5+1, שנחתמה ב-2015 בחסות הממונה על מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, התבססה על שני נדבכים עיקריים:
ראשון; פתרון החששות של המערב לגבי תוכנית הגרעין של איראן והטלת הגבלות וערבויות זמניות בהקשר זה
שנית; הסרת הסנקציות והנאה של איראן מהיתרונות הכלכליים המוזכרים בנוסח ההסכם, בנוסף לגיבוש שיתוף פעולה מדעי-טכני בתחום האנרגיה הגרעינית בין איראן למדינות החברות בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ומתן מענה לצרכים. של המדינה שלנו. באזור הזה
באשר לציר הראשון, לפי לפחות 17 דיווחים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, איראן מילאה את כל התחייבויותיה עד שהחליטה לצמצם את שלביו ב-1998, בעוד ארצות הברית מפרה את התחייבויותיה מאז נשיאות אובמה. בפועל, זה עושה הבדל מהותי על הנייר עם זה שמיישמת וושינגטון.
סוגיה זו הייתה אחת מנקודות המגע החשובות בברגם מלכתחילה, שנמשכה עד הסוף ולפני יציאתה הרשמית של ארצות הברית מהסכם זה. כיום, מלבד השיחות המתמשכות להחזרת הצדדים להתחייבויותיהם, אחת הדרישות העיקריות של איראן, שהועלתה תחת הכותרות של אמת, מבחן ובטחון, היא לפתוח את הקשר ההיסטורי הזה.
סקירה כמותית ואיכותית של יישומו של בורג'ם בתקופה הקצרה של עבודתה מלמדת כי למרות מילוי התחייבויותיה של איראן, באף אחד מהנושאים של "הסרת סנקציות", "הנאה מהיתרונות הכלכליים" ו"שיתוף פעולה גרעיני" כמו הבנק המרכזי הקודם. אמר המושל. למרבה הפלא "כמעט שום דבר" לא קרה ולא הושגה פתיחה.
בחודשים שלאחר בחירות 2016 וניצחון הרפובליקנים בארה"ב, פחות מחודש לאחר הופעת טראמפ בבית הלבן, הוא הודיע כי יפעל לפי מדיניות ה"לחץ המקסימלי" על ידי האזנות סתר מתחת לשולחן ההסכם. וקורעת טקסט מול מצלמת התקשורת... איראן לא יכלה להתקדם בתחום הגרעיני ולא להרוויח מהאינטרסים הכלכליים של ברג'ם.
יותר מדויק; המטרה של טראמפ, כפי שנאמר שוב ושוב על ידי גורמים רפובליקנים, הייתה "התמוטטות הכלכלית והחברתית של איראן" עם "סנקציות משתקות".
באמצעות מדיניות זו, טראמפ ביקש לבסס את ההגמוניה האמריקאית ולהראות לעולם שאיראן מחויבת לעקוב אחרי הבית הלבן, לא רק בנושא הגרעין אלא גם בנושאים אחרים, כולל תוכנית הטילים והמדיניות האזורית שלה.
בינתיים; אירופה אמנם התנגדה לכאורה לגישתו של טראמפ, אך בפועל היא צידדה בו ובמדיניותו נגד איראן והפכה לכלי אמין ליישום ואכיפת מדיניות הלחץ המרבי.
היו שתי דעות בנוגע להתנהגות האירופית באותה תקופה; היו שסברו, במטרה לטהר את אירופה, שהתנהגותם נבעה מלחץ טראמפ, בעוד שאחרים סברו שהתנהגות זו נבעה משאלת ליבם והתחבאו מאחורי טראמפ רק כדי לשמור על יוקרה, וזה נכון. משלוש מדינות אירופה, במיוחד צרפת, הוכיחו את המשא ומתן החדש בוינה.
בנסיבות החדשות, עם עליית הממשל ה-13 באיראן לשלטון והרצון הרציני של המשטר ליישם את זכויות האומה, החל תהליך המשא ומתן החדש, בעוד ממשל ביידן היה להוט להגיע להסכם. הוא הצהיר שוב ושוב שהעזיבה של טראמפ הייתה טעות, היא אסטרטגית והיא גרמה נזק רב לארצות הברית.
תרגום מעשי לגישה זו של הבית הלבן הוא שוושינגטון מתכוונת לחזור לתנאים שלפני טראמפ ולמלא את התחייבויותיה למועצת הביטחון של האו"ם. אך יש לציין כי לטענה זו יש דרישות, שהחשובה שבהן היא שינוי של ממש במדיניות ובנהלים.
ככזה, המוקד של ההאשמות של ממשלת ביידן צריך להיות בשינוי מדיניות הסנקציות.
כמובן, כדי להוכיח את הרצון הטוב והיושר שלה, ממשלת ביידן הייתה צריכה להעלות על סדר יומה את הסרת כל הסנקציות של בורג'מי ואחרי בורג'מי עם כל כותרת שמונעת מאיראן לנצל את האינטרסים של ברג'ם, אבל עד כה יש. לא סימן לכך.
הנקודה, עם זאת, היא כי; בנוסף לחשיפת השקרים של האירופים בהקשר זה, ישנן אינדיקציות רבות לכך שהאמריקאים משקרים, כולל "כישלונו של טראמפ בהסרת הסנקציות", "סנקציות חדשות", "איומים ולחץ באמתלה של חוסר זמן להגיע להסכם. ” ופעולות פסיכולוגיות אינטנסיביות כדי לאלץ את איראן לקבל דרישות פזרנות.
אינדיקציות אלו להתנהגות ממשל ביידן אומרות רק את המשך מדיניות הלחץ המרבי ושימוש בסנקציות להשגת יעדיו המוצהרים של טראמפ, ומצביעות על המשך הדרך הרפובליקנית לעבר איראן.
במצב כזה, בני המערב, הן באירופה והן בארצות הברית, מנסים להצדיק את עצמם בדעת הקהל הבינלאומית בכלים של פעולות פסיכולוגיות ומסרבים לקבל את ההיגיון של משא ומתן נכון.
בזמן; אם אמריקה של ביידן, כפי שהיא טוענת, באמת מתנגדת למדיניות של טראמפ, אין לה ברירה אלא לשנות מסלול ולבטל את מדיניות הלחץ המקסימלי.
במשא ומתן הנוכחי שני טקסטים מוסכמים מונחים על השולחן כדרך לשיחות. על ידי תיקון והשלמת הטקסטים של יוני, איראן יישמה את גישתה תוך שימת דגש על חזרה להתחייבויות הקודמות של הצדדים בטקסטים החדשים.
האופן שבו הצד המערבי של שולחן המשא ומתן יתמודד עם הדרישות הטכניות והמשפטיות של איראן בימים הקרובים הוא מבחן תדיר לכנות ולרצון של מדינות אירופה וארצות הברית לחזור להתחייבויותיהן.
הימים הנותרים של 2021 יראו אם המדינות הללו נאמנות לטענותיהן או יישארו על אותם עקבים של שקרים, הונאה ופזרנות.
کلیه حقوق این سایت برای نورنیوز محفوظ است.
|
نقل مطالب با ذکر منبع بلامانع است.
|
Copyright © 2024 www.NourNews.ir, All rights reserved.