نورنيوز

www.NourNews.ir

מזהה חדשות : 103052 ‫‫Friday‬‬ 17:54 2022/08/26
דובר נוג'בא בראיון לעיתון איראן:

הכוונה של שכירי חרב אמריקאיים לתפוס את השלטון בעיראק

המהנדס אלשמרי לא ראה בבקשת לפיזור הפרלמנט העיראקי על ידי תנועת א-סאדר בהתאם לחוקה, והדגיש כי הדבר דורשת הצבעה של הרוב המוחלט של חברי הפרלמנט, והזהיר: אם לא נצא מהמבוי הסתום הפוליטי הנוכחי, נעמוד בפני התערבות זרה, וארה''ב תנסה להעלות שוב את שכירי החרב שלה לשלטון.

לפי מרכז התקשורת וענייני המדיה של נוג'בא, בראיון בלעדי לעיתון "איראן", הדובר הרשמי של ההתנגדות האסלאמית נוג'בא הסביר את ההתפתחויות האחרונות בעיראק ואת התרחישים העומדים בפני המדינה הזו.
המהנדס "נצר אלשמרי" דחה את הרעיון לשים בצד חמולות ושבטים שונים, וכינה את פיזור הפרלמנט העיראקי כסמכותם הבלעדית של נציגי העם, וראה בשאלה זו חשובה ש"אם שוב מפלגה אחרת תסרב לקבל את תוצאות הבחירות המוקדמות, אז מי ייקח אחריות על העתיד הלא ידוע הזה?"
הוא הדגיש כי במצבים רגישים, המילה האחרונה היא של "הסמכות הדתית", ותיאר את ממשלתו הזמנית של אל-קאזמי כגורם למשברים, וציין כי אם עיראק לא תצא מהמבוי הסתום הנוכחי, לארה''ב תהיה הזדמנות להעלות שוב את שכירי החרב שלה לשלטון באמצעות התערבות מדינית-ביטחונית.
הפרטים של הראיון הזה הם כדלקמן:

 

 לאחר הלחישות של תנועת א-סאדר לגבי פיזור הפרלמנט העיראקי, קרא גם "סייד מוקטדה א-סאדר" לקיים את הבחירות. האם לבקשה כזו מבית המשפט הפדרלי יש תוקף חוקי?

קיום בחירות מוקדמות הוא תהליך המותנה בהתאמה לחוקה ולסעיפים רלוונטיים; בסעיף 64 לחוקה העיראקית נכתב כך: ראשית, בית הנבחרים מפוזר לפי הצבעת רוב מוחלט של החברים ובקשה של שליש מהחברים, או לפי בקשת ראש הממשלה ואישור הנשיא, וכמובן שבמהלך השאילתה של ראש הממשלה אסור לפזר את הפרלמנט. שנית: בעת פיזור בית הנבחרים, הנשיא מוציא צו לקיים בחירות כלליות תוך 60 יום ממועד פיזור הפרלמנט, ובמקרה זה הממשלה נחשבת כמתפטרה וממשיכה בפעילותה כממשלה המקדמת עניינים.

לפיכך ברור כי הסמכות לפזר את הפרלמנט היא בלעדית לבית הנבחרים, והדבר מצריך כינוס ישיבת הפרלמנט, ומותנה בדרישת שליש מהחברים לפיזור הפרלמנט, ובהצבעה על כך בפרלמנט ובקבלת רוב מוחלט של הקולות.

לכן, הדבר אינו בסמכות של בית המשפט הפדרלי העיראקי, כמו כן, לא ניתן לקיים בחירות מוקדמות אלא לאחר פיזור הפרלמנט, לפי התהליך שהוסבר.

 

האם קיום בחירות יכול לפתור את הבעיות הפוליטיות בעיראק? או שזה יהפוך למתח נוסף?

בעיראק יש חמולות ושבטים שונים; כל מערכת בחירות חדשה שתתקיים בעתיד תביא שוב לאותה המצב והתוצאה. המשמעות היא שנציגים שיעיים, סוניים וכורדיים ייכנסו לפרלמנט. זהו המצב הנוכחי בעיראק, שכמובן אין בו שום בעיה ויש להסתכל עליו בחיוב.

אבל ההשקפה השלילית במקרה זה אומרת שכל צד מבקש לשים בצד את הצד השני. אם סיעה תבקש שהבחירות לא יכללו את החמולות והשבטים הללו, היא תיכנס למעגל אינסופי, שאינו פתרון מתאים, ואותן תוצאות קודמות יחזרו על עצמן, מה שיוביל לבזבוז זמן, מאמצים ורכוש של המדינה. ואז שוב תנסה סיעה לשים בצד סיעות אחרות, בעוד שלא ניתן לשים אותן בצד. במקרה זה, הפתרון הטוב ביותר הוא לשים לב למציאות הקיימת ולנסות להשתפר ולהתקדם תוך הימנעות מעימותים פוליטיים.

כעת נשאלת השאלה שאם תוצאות הבחירות המוקדמות יהיו כאלה שלא ישביעו את רצונה של קבוצה מסוימת, האם יש לקיים שוב בחירות מוקדמות נוספות? או שהמדינה תתקדם לעבר עתיד לא ידוע?!

 

מדוע חשובה עמדת הכורדים בנושא הזה? ולמה התמודדו גם הם עם אתגר רציני בהצגת הנשיא הנבחר שלהם?

אני חושב שלאחים הכורדים היה הסכם מקובל לפיו ראשות הממשלה האזורית של כורדיסטן יהיה חלקה של המפלגה הדמוקרטית ותפקיד הנשיאות העיראקית יהיה חלקו של האיחוד הפטריוטי, שבו הם דבקו מ-2003 ועד הבחירות האחרונות ב-2022. "ג'לאל טלבאני" המנוח, שמילא תפקיד חשוב באחדות הזרמים הפוליטיים בעיראק, היה נשיא עיראק בתקופות הראשונות, ולאחר מכן "פואד מעצום" ואחריו "ברהם סאלח" הגיעו לתפקיד זה. כמובן שלברהם סאלח, בניגוד לטלבאני המנוח, היה תפקיד שלילי בתהליך המדיני של עיראק והוא היה מעורב בהצתת מחלוקות פנימיות ולרוב נטה למפלגה אחת, מה שגרם לבעיות חדשות.

בבחירות האחרונות, ביקשו האחים במפלגה הדמוקרטית, לפי הסכם שהיה להם עם האחים הסוניים ועם תנועת א-סאדר, לשלול מהאיחוד הפטריוטי של כורדיסטן את זכותו (המקובל) לנשיאות עיראק, מה שגרם לחילוקי דעות בין הכורדים והביא לאובדן המספר הנדרש לבחירת הנשיא בבית הנבחרים. לכן אנחנו רואים שהבעיה התחילה מארביל ובתמיכת הקואליציה המשולשת.

עם זאת, כיום הכורדים מודאגים מאובדן החוקה ומהתהליך המדיני בעיראק, וזה קירב את דעות המפלגות הכורדיות והאיץ את הסכמתן לגבי המועמד לנשיאות בעתיד. הסכמה זו תמלא תפקיד גדול בשיפור המצב הפוליטי הנוכחי ובהנעת התהליך המדיני ובפתרון המחלוקות.

 

לאור עמדת שר ההגנה העיראקי לגבי נחיצות הצבא להימנע מלהיכנס לסכסוכים אפשריים, האם שביתות והפגנות של תנועת א-סאדר יכולות להוביל לסכסוכים עקובים מדם בעיראק?

קודם כל, אני חייב לומר שהצבא הוא כל צבא של כל עיראק ושייך לכל החמולות והשבטים שלה, ולא מותר להיכנס לסכסוכים קבוצתיים או מפלגתיים. אבל למרות מאמצים מוטים פנימיים וחיצוניים לדחוף את העניינים לקצה וליצור סכסוך שיעי-שיעי, לקבוצת השיעים בעיראק יש הסדר וכללים משלה שאינם קיימים בחמולות ושבטים אחרים. אולי הרגולטור והמתאם הברור ביותר הוא הסמכות הדתית בעיראק, שתמיד יש לה את המילה האחרונה באירועים חשובים ורגישים.

לכן, לא משנה כמה קבוצות מנסות לעורר וליצור מתח, אנחנו מאוד מקווים ומאמינים שהמאמצים הללו לא יצליחו, ולבסוף, בני דת זו ימשיכו באחוותם ויישארו כפופים ל"וולאיה" של מוחמד (עליו השלום) ומשפחתו  ולרשות הדתית החכמה, ורואים את שפיכת דמם של אחיהם השיעיים כ"חראם" וידבקו באחדות, בחירות ובקדושת הדם של אחיהם העיראקיים.

 

במצב הנוכחי, אילו פתרונות מוצבים בפני מסגרת התיאום השיעית לסיום המשבר הפוליטי, מלבד קריאה למשא ומתן?

אולי הפתרון הטוב ביותר שעומד לרשות מסגרת התיאום הוא מאמץ להשלים את המספר הנדרש לקבלת החלטה בפרלמנט העיראקי ולהצבעה לבחירת הנשיא והממשלה החדשים, שכמובן, על אף היותו מעשי, הוא טומן בחובו סיכונים רבים, שאולי החשוב שבהם הוא יצירת מתח במצב על ידי זרמים מוחים, וגם אולי ראש הממשלה הזמני ינסה לא למסור את תפקידו. המקרה הראשון סביר יותר, אבל המקרה השני נראה לא סביר.

 

כיצד אתה מעריך את תפקידה של ממשלת "מוסטפא אל-קאזמי" לסיים את המשבר הזה?

למעשה, אל-קאזמי והצוות שלו מילאו את התפקיד העיקרי ביותר ביצירת המשברים הללו מאז 2019, ומאז, הוא תדלק את המשברים הללו באמצעות ניצול לרעה של מעמדו כראש שירות המודיעין הלאומי ולאחר מכן כראש הממשלה.

לכן, אחד הפתרונות החשובים ביותר העומדים בפני האליטות הפוליטיות הוא לבחור במהירות ממשלה חדשה ולסיים את חייה של ממשלה זו; כי התגלה לכולם תפקידה ביצירת משברים מתמשכים כדי להאריך את שלטונו.

 

הניסיון הוכיח שכל פעם שעיראק נכנסה למשבר פוליטי, הטרוריסטים הגבירו את פעילותם. האם עדיין קיימת הסכנה הזו?

כן, זה נכון וסכנת הטרור ברורה לכולם. בנוסף, תפקידה של הממשלה הנוכחית בהתמודדות עם טרור מוטל בספק רב, והסיבה החשובה ביותר לכך היא מות הקדושים היומיומי של לוחמים במהלך הלחימה במחבלים ומניעת התקפותיהם במחוזות שונים. איום הטרור הגיע לנקודה שבה הועלתה האפשרות לחזור על אירועי 2014, אך זאת חלשה מאוד או כמעט בלתי אפשרית בשל נוכחותם של הגיוס העממי וכוחות ביטחון נוספים; אבל היא מראה לכולם את גודל איום הטרור ומוכיחה לכולם את הצורך בממשלה רבת עוצמה בעלת כשירות מלאה לביצוע פעולות נרחבות ויעילות במטרה למגר את הטרור של דאע''ש ומפלגת הבעת'.

 

מה תפקידה של ההתנגדות העיראקית בהתמודדות עם המשבר המדיני והמשבר הביטחוני המתהווה בעקבותיו, ואילו פתרונות יש לה בהקשר זה?

כמה קבוצות של ההתנגדות העיראקית משתתפות בתהליך הפוליטי של המדינה והן חלק מהמצב הפוליטי הנוכחי וגם חלק מהמחלוקות הקיימות, אך קבוצות אלו מנסות לשמור את חילוקי דעות פוליטיים במסגרת החוקה והחוקים הרגילים במדינה, וגם כאשר חלק מהמוחים על תוצאות הבחירות הותקפו ונהרגו או נפגעו על ידי כוחות הממשלה, הקבוצות הללו דבקו בחוק והצהירו שלעולם לא ישתמשו בנשקן בסכסוכים פוליטיים, וזה היה ברור מאוד עד כה.

אבל ישנן קבוצות נוספות בהתנגדות העיראקית שאינן משתתפות בתהליך הפוליטי של המדינה ואינן תומכות בשום קבוצה במחלוקות הללו. זה גרם להן למלא בקלות את תפקיד המתווך ולקרב בין נקודות המבט השונות. כמובן, לחצים מבפנים ומבחוץ גרמו לכך שהתיווך הזה לא התקבל היטב, אך קבוצות אלו לא נסוגו מלנסות לעודד פיוס, ומיקדו את מאמציהן להגביל את המחלוקות בזירה הפוליטית ולמנוע את התפשטותן לזירות אחרות.

 

אילו תרחישים אתה רואה מול עיראק?

ידיעת הנעלמות היא אצל אלוהים הכל יכול; אבל ככל הנראה, עומדים בפנינו כמה תרחישים, ואולי הברור שבהם הוא כינוס הפרלמנט ובחירת הנשיא, שבמקרה זה, או שתקום ממשלה חדשה – מה שמסגרת התיאום דורשת ותנועת א-סאדר דוחה - או שתוארך כהונתה של הממשלה הנוכחית לתקופה קצרה כדי לערוך בחירות מוקדמות, מה שהזרם המרכזי רוצה, אבל רוב חברי מסגרת התיאום דוחים.

אבל התרחיש השני הוא שאנחנו לא נצא מהמבוי הסתום הפוליטי הנוכחי, ובמקרה זוה נעמוד בפני התערבות זרה כדי להקים ממשלת חירום לאומית הנתמכת על ידי ארה''ב ולערוך בחירות מוקדמות, שכמובן ממשלת החירום תורכב מבעלי הברית ושכירי החרב של השגרירות האמריקאית הכובשים, מה שיגרום למדינה להיכנס לדרך חשוכה וחסרת סיכוי. כי ייפתחו שערי הסכסוכים הקשים, שרק אלוהים יודע את הסוף!

 

בסופו של דבר, אם נותרו נקודות, בבקשה תגיד.

ככל שאחרים סומכים על היכולות והנכסים שלהם, אנחנו סומכים על האמונה באל הכול יכול ונדבק בדרך הנכונה, שהיא ציות לאהל אל-בית (עליהם השלום) ולסמכות הדתית. אנחנו מאמינים לחלוטין שדרך זו תביא אותנו לחוף הישועה ולטוב תמידי, ויובסו כל הקנוניות נגד ארצם של האימאם עלי, האימאם חוסיין ואבו אל-פאזל אל-עבאס (עליהם השלום), והמדינה תעמוד שוב על רגלייה בזכות נוכחותם ולפי הפסוק הזה בקוראן "הכופרים מוציאים את ממונם למען ירחיקו אנשים מעל נתיב אלוהים, הם יוסיפו להוציאו ואולם לבסוף ייהפך להם למקור דאבה, ואחר יובסו, והכופרים ייאספו אל גיהינום".

كافة الحقوق محفوظة لموقع نورنيوز
يُرجى ذكر المصدر عند نقل أي موضوع عن موقعنا
Copyright © 2021 www.‎NourNews.ir, All rights reserved.