היא מונעת סלילת דרכי גישה לאדמה, חפירת בורות מים, חיבור לצינורות, או גידור של חלקה. פעולות אלה מצריכות היתר מהמנהל האזרחי, שכמעט אינו מנפיק היתרים כאלו לחקלאים פלסטינים. וועדת החוץ והביטחון של הכנסת קיימה מספר דיונים בשנים האחרונות בנוגע ל"השתלטות הפלסטינית על שטחי C". הנושא הוגדר שם כחשוב כי הוא יקבע "איך יראו גבולות המדינה העתידיים".
בשנת 2018 הוצא צו צבאי מאפשר להרוס בנייה פלסטינית חדשה תוך 96 שעות, כדי למנוע מהם להספיק לערער על צוי הריסה. השלטונות הישראלים הקפידו לרקום מזימות לפגוע בחקלאים הפלסטינים. באוקטובר 2021, הכריז שר המלחמה הישראלי בני גנץ על שישה ארגוני זכויות אדם פלסטיניים, כארגוני "טרור" , כולל איגוד ועדות החקלאות. על רקע זה, הזדרזה ממשלת הולנד, להודיע בינואר השנה, על הפסקת תמיכתה באיגוד ועדות החקלאות משום שלטענתה, מצאה "קשרים אישיים" בין בכירים בארגון ובין מפלגת החזית העממית. ממשלות נוספות באירופה הקפיאו את כספי התמיכה באיגוד ועדות החקלאות, שתמך ביותר מ-20,000 חקלאים פלסטינים בשטחי C, שהכיבוש מונע מהם לפתח את האדמות שלהם. האיגוד עזר להם לטייב את האדמה שלהם, לחרוש, לזרוע, לסלול דרכי גישה, לשפץ ולחפור בורות מים, להעביר צינורות השקייה, ונתנו סיוע משפטי למי שהפקיעו לו אדמה או חילקו לו צוי הריסה.
לאור זאת, איגוד ועדות החקלאות, ארגון הסיוע החקלאי הגדול ביותר בגדה המערבית, הוא על סף סגירה עקב הקפאת המימון שלו בידי ממשלות אירופיות. הארגון הקפיד להעניק לחקלאים הפלסטינים תמיכה כלכלית לפתח את אדמותיהם ולהתחבר לתשתיות מים. מנהל האיגוד פואד אבו סיף צוטט כי "כל העבודה הזו עצרה" ואמר "אנחנו עובדים רק עם חקלאים שהאדמה בבעלות פרטית שלהם, אבל אין להם דרך לפתח אותה. בהתחלה היינו מבקשים מהחקלאים להגיש בקשות להיתר מהצבא הישראלי, למשל, כדי לחפור בור מים. אבל הם חיכו במשך שנים, בלי לקבל תשובה. אז הפסקנו לעשות את זה". מה עוד הפיתוח הפלסטיני של אדמות חקלאיות פרטיות, שנעשה בלית ברירה בלי היתר, מכונה על-ידי ארגונים וחברי כנסת מהימין כ"השתלטות פלסטינית" על אדמות. עמותות המתנחלים וחברי כנסת מהימין סימנו כבר שנים את איגוד ועדות החקלאות, משום שהוא מסייע לחקלאים בשטחי C, שם הימין מרכז, את המאמץ שלו, למנוע פיתוח פלסטיני.
עמותת המתנחלים רגבים, שפרסמה דוח ב- 2018 תחת כותרת "מכים שורשים", קראה לעצור את מימון, הארגון בטענה שהוא "הזרוע הביצועית המרכזית בתוכניתה של הרשות הפלסטינית ל- "השתלט" על חלקים נרחבים משטחי C וליצור בהם מדינה פלסטינית" וכי זה "הארגון היחיד בעל הידע המקצועי והיכולות המעשיות כדי להוציא לפועל בהצלחה מיזמים בהיקפים גדולים".
מנהל איגוד ועדות החקלאות אבו סיף חשף כי ממשלות זרות מעדיפות יותר ויותר לתמוך בארגונים, המקדמים מיזמים תרבותיים או חינוכיים בתוך הערים הפלסטיניות, ולא בפיתוח תשתיות ממשיות לחקלאים ולפלסטינים. התוצאה היא "מעל ל-50% מהעובדים באיגוד החקלאות נאלצו לעזוב השנה. מי שנותר לעבוד, מקבל שבריר מהמשכורת שלו.
מנהל איגוד ועדות החקלאות הדגיש כי פקידי האיגוד כולם חקלאים ומהנדסים, אבל כבר לא פועלים בשטח. כל האנרגיה שלהם מושקעת בהליכים משפטיים, נגד ההכרזה ונגד החלטת ממשלת הולנד שנכנעה ללחץ. מה עוד הנזק הגדול נגרם בעיקר לחקלאים שהאיגוד תומך בהם. כידוע, רוב האנשים בגדה ובעזה עניים, עם זאת, שלטונות הכיבוש הישראלים יוצרים מגבלות ומסכלים את המאמצים לפתח את האדמה, ולייצר ביטחון תזונתי ותעסוקתי. בזמן מחקרים מראים שאם לפלסטינים היתה גישה למשאבים בשטחי C, כמו אדמה, מים, וטכנולוגיה חקלאית – המצב הכלכלי בגדה ובעזה היה משתפר מבחינה משמעותית.
המתנחלים עושים מאמצים ממושכים לגרש משטחי C את הפלסטינים, בעיקר, החקלאים הפלסטינים. במסגרת הזאת, המתנחלים הקימו יותר מ-50 מאחזי חוות רועים, באופן לא חוקי אך בתמיכת כספי ממשלה, בנקודות אסטרטגיות בגדה, במטרה לסלק, רועי צאן וחקלאים פלסטינים ו"לשמור על אדמות המדינה".
המועצות של ההתנחלויות גייסו מתנדבים, לייצר רשת של מודיעים שיעקבו אחרי בנייה ופיתוח אדמות בידי הפלסטינים, ויודיעו לחמ"ל מיוחד שהוקם לטובת כך במנהל האזרחי. במקביל ההתנחלויות קיבלו בשנה שעברה 20 מיליון שקל עבור תקנים לסיירי שטח, כלי רכב, רחפנים ואמצעי צילום, כדי לעקוב אחרי בנייה פלסטינית בשטחי C.
נור ניוז