היסטוריונים ואנליסטים פוליטיים רבים סבורים שלתוכנית זו היה תפקיד משמעותי בהאצת קריסת ברית המועצות. על פי הצהרותיו של בנט והתנהגותו המגלומנית, סקירת תוכנית מלחמת הכוכבים והשוואה בין איראן לברית המועצות והמשטר הציוני עם ארה"ב, תוך התחשבות בשיקולים זמניים ומרחביים, ובאילו שיטות המשטר הציוני טוען שהוא יכול לנקוט כדי לשכור. מלחמת הכוכבים נגד איראן יכולה להיות חשובה.
העובדה היא שההקדמה למלחמת הכוכבים האמריקאית נגד הסובייטים הייתה תוכנית פוליטית. מסמך הביטחון הלאומי של ארצות הברית בראשית ממשל רייגן הדגיש את הצורך לנהל משא ומתן ולהגיע להסכם עם ברית המועצות בנושאים מרכזיים, אך לא אפשר לאויב האידיאולוגי של אמריקה לנצל עד תום את האינטרסים הכלכליים שלה. המסמך קורא גם לחיזוק הדינמיקה הפנימית של חברות מזרח אירופה, לאור חוסר שביעות הרצון של חברות מזרח אירופה משלטון הקומוניזם. למעשה, העימות הקשה של הסובייטים עם תנועות המחאה במזרח אירופה הפחית את ההשפעה הסובייטית בחלק זה של אירופה. מצד שני, החששות מהפגנות פנימיות בחברות מזרח אירופה אילצו יותר ויותר ממשלות ומפלגות קומוניסטיות במזרח אירופה להתקדם לעבר אבטחת המרחב הפנימי, ואיגוח המרחב הפנימי הפחית בהתמדה את השפעתה של ברית המועצות. זה יצר מעגל קסמים שאפשר לארצות הברית לנצל.
מנהיגי ברית המועצות וגורבצ'וב עצמו התוודעו לחוסר היעילות הפוליטי והכלכלי שלהם, ולכן העלו על סדר היום את תכניות גלסנוסט ופרוסטריקה לרפורמות פוליטיות וכלכליות, ובכך שיפרו הן את הכלכלה הסובייטית והן את פתיחת המרחב הפוליטי על מנת למנוע את האיגוח של החברה, במיוחד במזרח אירופה. הרפורמות הסובייטיות המעוכבות נתקלו במכשולים פנימיים ולחצים חיצוניים. בינתיים, לחץ חיצוני מצד ארצות הברית הקשה על ברית המועצות.
ראשית, העובדה שארצות הברית מנעה מהסובייטים לנצל את היתרונות הכלכליים של הסכם עם המערב, החמירה את התנאים הכלכליים הירודים בברית המועצות. שנית, בנוסף לתוכנית המדינית הזו, רייגן השיק תוכנית חדשה נגד ברית המועצות, המכונה מלחמת הכוכבים. במובן הדתי, רונלד רייגן כינה את ברית המועצות רוע שארצות הברית לא צריכה לחפש איתו הסכמה. לפני רייגן, כל נשיאי ארה"ב האמינו שיש לשמור על מאזן כוחות עם הסובייטים כדי למנוע מלחמה גרעינית. מאזן הכוחות גרם לכך שארה"ב, מצד אחד, לא צריכה להיות חלשה יותר מברית המועצות בהסתה של מוסקבה לתקוף את ארה"ב, ומצד שני,
רונלד רייגן לא קיבל את האמונה הזו ואמר שביטחון האזרחים האמריקאים לא צריך להיות בידי מקבלי ההחלטות במוסקבה. למעשה, הביטחון המוחלט של ארצות הברית צריך להיות רק פונקציה של החלטות פקידיה. הוא טען, אם כן, שלארצות הברית צריכה להיות נשק כזה שהיא תוכל לתקוף את ברית המועצות במידת הצורך, ובאמצעות חיזוק מערכות ההגנה שלה למנוע מברית המועצות לתקוף.
שלישית, על ידי הגדלת ההוצאות הסובייטיות על משברים כמו המלחמה באפגניסטן ותמיכה בקהילות של מדינות בשליטת ברית המועצות, במיוחד במזרח אירופה, ארצות הברית מכבידה יותר ויותר על ברית המועצות. מה שהניע את רייגן להמשיך בתוכניות הללו, במיוחד תוכנית מלחמת הכוכבים היקרה, היה הפריחה הכלכלית של המדינה בשנות ה-80, שיכולה הייתה לכסות את כל העלויות של הגברת התחרות עם ברית המועצות. הכלכלה הסובייטית החולה, לעומת זאת, חסרה כוח כזה עקב חוסר יעילות פנימי ולחצים חיצוניים. לפיכך, שנות ה-80 היו עשור עבור ברית המועצות לכלכלה חלשה שניצבת בפני עלויות צבאיות ופוליטיות רבות שהכלכלה הסובייטית לא יכלה לעמוד בהן.
בהתבסס על האמור, מבחינת מרכיבים זמניים ומרחביים, לאיבה בין איראן והמשטר הציוני זה לזה עם איבה של ברית המועצות וארצות הברית בשנות ה-80 יש הבדלים ומשותפים חשובים. מטבע הדברים, מה שגרם לנפתלי בנט לחשוב שהוא יכול לחקות את מה שמכונה מודל מלחמת הכוכבים של רייגן של איראן הוא המשותף, לא ההבדלים, בין איראן לברית המועצות לשעבר. ההיבט החשוב ביותר בשותפות איראן עם ברית המועצות, שהייתה היעד של מלחמת הכוכבים, הוא המשברים השונים והתנאים הכלכליים הגרועים עקב הסנקציות של ארה"ב והמערב. אבל השאלה העקרונית היא, אילו צעדים נוקטת ישראל כדי להמשיך ולממש את מה שמכונה תוכנית מלחמת הכוכבים נגד איראן? לפני שנענה על שאלה זו, יש לציין שישראל בלבד, ללא תמיכה ועזרה של ארה"ב, חסר את היכולת להעמיד את איראן במצב דומה לזה של ברית המועצות בשנות ה-80. אבל ייתכן שהמשטר הציוני וארה"ב יפעלו יחד כדי ליישם את המדיניות האנטי-סובייטית של רייגן נגד איראן בשנות ה-80. השיטות שלהם ליישום הפרויקט שלהם כוללות את הדברים הבאים:
כדי לתאר את רעיון הרפובליקה האסלאמית לא יעילה: בשנות ה-80, אחת המטרות העיקריות של אמריקה הייתה להראות שרעיון הקומוניזם אינו יעיל ואינו מסוגל לספק את צרכי החברות שלה. העובדה שגם נפתלי בנט טוען שממשלת איראן אינה מסוגלת לספק מים וחשמל לאנשיה ומתייחסת למאפיינים הכלכליים של איראן נובעת ממנטליות כזו.
להכפיש את הרפובליקה האסלאמית של איראן: ישראל וארה"ב מנסות לערער על התפיסה שהרפובליקה האסלאמית של איראן היא מעצמה גדולה השולטת בענייניה. בשנות ה-80 ביקשה גם ארצות הברית להציג את ברית המועצות כמעצמת נייר. ביצוע פעולות טרור בתוך איראן, חבלה במתקני הגרעין של איראן ותקיפת האינטרסים של איראן בסוריה הם חלק מהפעולות שישראל נוקטת כדי להכפיש את הרפובליקה האסלאמית כמעצמה אזורית.
כדי לעודד התנגדות אזורית לרפובליקה האסלאמית של איראן: הוזכר שבשנות ה-80, אנשים בחברות רבות במזרח אירופה התנגדו להשפעה הסובייטית. ישראל מקווה להקים אופוזיציה דומה נגד איראן בלבנון, סוריה ועיראק.
לעסוק של הרפובליקה האסלאמית של איראן במשברים אזוריים: האזורים מסביב לאיראן מסתבכים במשברים שונים שבהם ישראל מנסה להעסיק את איראן במשברים נוספים בתנאים כלכליים גרועים. לדוגמה, הגיליון האחרון של אזרבייג'ן יכול להיות אחד מהמאמצים הללו.
מתקפות סייבר: ישראל מבקשת להפעיל את איראן בלוחמת סייבר. אם יצליחו, התקפות סייבר ישראליות נגד איראן יכולות לא רק להפחית את אמינות המוסדות הצבאיים-ביטחוניים של איראן, אלא גם לעורר אי שביעות רצון פנימית. המקרה האחרון של תחנות דלק הוא אחד מהאמצעים הללו. ישראל עשויה להתמקד גם במתקני החשמל והגז של איראן בחורף. התנאי להצלחה בפעולות סייבר הוא הקצאת עלויות גבוהות שישראל חושבת שהרפובליקה האסלאמית של איראן אינה יכולה לעמוד בה.
לאור האמור לעיל, ועל מנת למנוע את יישום תוכנית האויב, יש צורך בדריכות רבה יותר של הרפובליקה האסלאמית של איראן. בהקשר זה, היה חכם למדי לא להסתבך בהתפתחויות הבלתי נמנעות באפגניסטן ולא להסתבך במלחמה בין אזרבייג'ן לארמניה.
כך למשל, הפעולה של מועצת המפרץ הפרסי לשיתוף פעולה נגד לבנון, העולה בקנה אחד עם פעולות המערב, שמה לה למטרה להעצים את המשבר הפנימי בלבנון. מדינות ערב וישראל מקווים שהדבר יוביל למעורבות איראנית נוספת במשבר הלבנוני. בקיצור, כדי להבטיח את ביטחונה, על איראן לצמצם את מספר החזיתות באזור שבו היא מעורבת ולדאוג לא להיכנס למשברים יקרים.
נור ניוז