מנהיגים לשעבר של הישות הציונית סבורים שנסיגת הצבא היא חסרת תקדים ומסוכנת בתולדות הישות הציונית. וכהמשך לתהליך זה, התפטרותו של מנכ"ל החינוך בישות הציונית במחאה על פעולות מועצת השרים מלמדת על עומק המשבר והפילוג בין הציונים. מפלס המתיחות בפלסטין הכבושה עלתה עד כדי כך שאפילו בעלי בריתו הקשוחים של ראש הממשלה דרשו לעצור את התוכנית ולהמשיך בה לאחר גיבוש הקונצנזוס המקיף.
מנגד, מתנגדי מדיניות הממשלה מאמינים שנתניהו מוכן להצית את הישות הזו כדי להימלט מהמשפט השיפוטי ולהישאר בשלטון. והנה, לאחר התגברות אי הציות בקרב הכוחות הצבאיים של הישות הציונית, עלה חשד זה בקרב מומחים ותקשורת אזורית ובינלאומית האם ירדה יעילותו של צבא הישות הציונית בגלל נפילתו לביצת המחלוקות הפנימיות?
בתשעת החודשים האחרונים יצאו למעלה מ-100,000 ציונים לרחובות תל אביב, ירושלים וחיפה כדי למחות נגד טיוטות חוקים שמטרתן לתקן את סמכויות מערכת המשפט. בהמשך לתנועה מתמשכת זו, חברות פרטיות וציבוריות רבות בצד האופוזיציה, בנוסף להשתתפות בהפגנות, נכנסו לתקופה של שביתות ספורדיות במטרה להעביר את קול המחאה שלהן לממשלת BP הימנית.
השטחים הכבושים היו עדים בעבר להפגנות גדולות, כמו הפגנות מעמד הביניים נגד יוקר הדיור ב-2013 ו-2014. למרות זאת, כוחות הביטחון והצבא לא הצטרפו להפגנות; עם זאת, במהלך ההפגנות נגד המשבר המשפטי, כוחות הקבע והמילואים של הצבא הציוני ראו את דרישות הממשלה הקיימת כבלתי מקובלות, וראו ברפורמות אמצעי התואם את עדיפות השלטון על העם.
על הפער בצבא אמר תל ליאו רם, מומחה לענייני צבא בעיתון "מעריב", כי המחאות הפחיתו את יעילות הצבא הציוני והביאו אותו לשלב רע מאוד. המרד של כוחות היחידות המיוחדות, כמו קציני חיל האוויר או יחידת המודיעין, יצר תנאים מיוחדים לצבא הציוני.
לפי דיווח בעיתון מעריב, 25% מטייסי הקרב ו-20% מטייסי יחידת הזהירות סירבו בחודשיים האחרונים לבצע הכשרה סדירה. לפי מידע שפרסם הצבא הציוני, כ-11,000 אנשי כוחות המילואים פרשו מפעילותם. נתונים לא רשמיים מצביעים על כך שמספר זה גבוה פי ארבעה.
דוד ברנע, ראש המוסד, הודיע בהודעה נדירה כי אם הישות הציונית תעמוד בפני משבר משפטי, הוא יעמוד לצד המתנגדים לרפורמות בשיפוט. לפי דיווח של ערוץ 13 של הישות הציונית, 60 קציני מילואים משירות המודיעין של הצבא (אמן) פרשו מהמשך פעילותם ההתנדבותית בעמותה זו באמצעות פרסום הודעה.
ותומר בר, מפקד חיל האוויר בישות הציונית, דיבר בשיחה עם כוחות המילואים בחיל האוויר, על הפגיעה העמוקה במבנה הצבא הציוני, תוך אישור מרומז לחולשת הצבא. בעבר, 500 טייסים, חובשים צבאיים, מפעילי רחפנים וקצינים פעילים בתחום לוחמת הסייבר ובקרים פרשו מהמשך פעילותם בגזרה.
מומחים סבורים שאם נתניהו רוצה להמשיך בתהליך הבדיקה והאישור של טיוטות חוקים לרפורמה בשיפוט, על הישות הציונית להיערך לקריסה חסרת תקדים בכל היחידות. המנהיגים והפוליטיקאים של הישות הציונית טוענים כי הם מוכנים לנקוט בצעדים חד-צדדיים נגד מטרות צבאיות גרעיניות בעומק השטח האיראני, בעוד ההפגנות בשטחים הכבושים מתכוננות לכניסה לחודש העשירי שלהן.
היקף המחלוקות הפנימיות לא רק החריף את האווירה הדו-קוטבית בין הקבוצות השונות, אלא גם הוביל לנסיגה של כוחות מילואים וקציני מודיעין רבים מהמשך העבודה ביחידות המודיעין. במצב כזה סבורים מומחים צבאיים רבים כי הצבא הציוני אינו ערוך להתמודד עם איומים חיוניים על השטחים הכבושים.
לאור מצב זה, נתניהו עשוי לפתוח במתקפה ממוקדת נגד כוחות ההתנגדות בגדה המערבית או בדרום לבנון על מנת לנהל את המשבר הפנימי ולהחזיר את הלכידות הצבאית. במילים אחרות, ממשלת הימין של נתניהו תנקוט באסטרטגיה הישנה של הורדת המשבר לשוליים כדי להגביל את ההפגנות, השביתות והמרד בכוחות הצבא.
מומחים בנושאי פלסטין הכבושה מאמינים כי האתגר החשוב ביותר העומד בפני הישות הציונית, לאחר הפילוג הערבי-ציוני, הוא הסדרת היחסים בין קבוצות קיצוניות. תומכי התוכנית לרפורמה במשפטים מבקשים להגדיל את סמכויות מועצת השרים כסמל לרצון רוב החברה, אך רוב הקבוצות מאמינות שאישור הצעות החוק יחזק את עריצות הרוב נגד מיעוטים.
פעולות כמו הכרזה על טיהור כוחות משטרה מתנדבים עקב השתתפות בהפגנות נגד הרפורמות השיפוטיות של השר לביטחון פנים, איתמר בן גוור, מלמדות על רצונם של ציונים רדיקליים לשנות את אופי החברה הציונית. אולי מסיבה זו, 28% מאזרחי הישות הציונית הודיעו במהלך סקר הטלוויזיה החלטתם לעזוב את פלסטין הכבושה.
המשך מגמה זו, בנוסף לצמצום מספר כוחות הצבא ויחידות הביטחון, יחליש את יעילות מכונת המלחמה שבה משתמשת הישות הציונית נגד פלגי ההתנגדות בעזה, בגדה ובלבנון.
נור ניוז