מושב החורף של הכנסת מסתיים לאחר שבועיים, וההערכות בישראל מצביעות על כך שעד אז על הממשלה והאופוזיציה להגיע להסדר על תוכנית הממשלה להחלשת מערכת המשפט עד תחילת אפריל הקרוב, או לחוקק את התוכנית. בתוך כך, הממשלה ממשיכה לאשר את חוקי התוכנית בקריאה ראשונה עד כה, תוך הסלמה של המחאה נגדה, ולא ברור כיצד מאמציו של נשיא ישראל, יצחק הרצוג, להגיע להסדר ולהסכמה רחבה עליה. יסתיים.
אנשי אקדמיה בתחומי הסוציולוגיה ומדעי המדינה מבקשים לנתח את הסכסוך המתחולל בישראל סביב התוכנית השיפוטית, תוצאותיה האפשריות והשלכותיה בדמות הצבעה בבחירות כלליות עתידיות בימין ובשמאל, תוך "נקודת המוצא היא ברור: אזרחי ישראל בשנת 2023 עוברים מהפך, שבסופו של דבר ישפיע על דפוסי ההצבעה", לפי דיווח שפרסם העיתון "ישראל היום" היום, שישי.
פרופסור נסים ליון, מרצה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אמר כי "מחאות תמיד מגבשות מחנות ודעות. המחאות של 2011 שיחזרו את מפלגת העבודה, והשאלה כעת היא איזה מעמד פוליטי יפיק את הנוכחי מחאה. לא בטוח שמי שבחר בימין העמוק ימשיך במפלגה" הצביעו לאותן מפלגות לאחר האירועים הללו".
הוא הוסיף, "למרות שהרפורמה השיפוטית הייתה על סדר היום של הימין, הם לא ציפו לתגובה כזו. מנקודת מבט זו, אם לא יהיה קרע, תהיה תנועה לכיוון המרכז הפוליטי. תחושת האחדות היא עמוק מאוד בימין, וכך גם החשש מניצול המהפכה השיפוטית על ידי אולטרה-שמרנים, 10-20 שנה מאוחר יותר. הדבר שמדאיג את הימין הרך הוא שעשר שנים מאוחר יותר אנשים כמו (שר המשפטים) יריב לוין יגידו 'זה זה לא מה שאני נהגתי', בעוד שכוחות פחות רגישים לדמוקרטיה עשויים לנקוט במצע הזה ולעשות מה שהם רוצים בשם החוק".
פרופסור אברהם דיסקין, מרצה בחוג למדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, אמר מצדו כי "תסכול מוביל להפסקת הפעילות. אני מאוד תומך ברפורמה ואני חושב שהיא מאוד מתונה. הייתי אני רוצה להזכיר לך שהליכוד ירד פעם אחת ל-12 מנדטים בכנסת, אני לא אומר שזה יקרה, אבל אובדן המשילות סביר מאוד אם הרפורמה תיכשל.
עוד הוסיף דיסקין, "אם ההפגנות ישיגו הצלחה והחקיקה תיפסק, התוצאות יהיו הפוכות לימין ולשמאל. אחוז ההצבעה יגדל בקרב אלו שהצליחו בקמפיין הנוכחי, בעוד המפלגות הנוכחיות היום בקואליציה. לא ישיג רוב".
היא סירבה להרצות במדעי המדינה באוניברסיטה העברית, ד. גאל טלכר, אפשרות של אי העברת תוכנית הממשלה. ואני ניבאתי ש"אם הרפורמה לא תעבור עד השני באפריל הבא, לוין יתפטר, וזה יצור קרע עמוק במפלגת השלטון. הימין הצביע בעד רפורמה בשיפוט בבחירות, ולכן האפשרות האחרת היא הצעת התוכנית לנשיא (הרצוג). להערכתי, לוין יתפטר גם במקרה זה, אך ישנה אפשרות להמשיך את הרפורמה בהמשך.
לדברי טלשיר, "מה שהימין חושש יותר מכל הוא קרע בעם, ולכן עולה הרעיון לאמץ את אחת ההצעות שנכתבו בלשכת הנשיא, כי מי שיגיד 'לא' לנשיא ייחשב כסרבן. שמעמיק את השסע. הכי גרוע לימין זה לא להעביר את הרפורמה עד סוף מושב החורף של הכנסת". כי אצל הימין אי מעבר רפורמה פירושו 'הצבעה לא עובדת'".
פרופסור עופר קניג, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחה לבחירות ומפלגות, ציין כי לאחר שראש ממשלת ישראל לשעבר, אריאל שרון, יישם את תוכנית ההתנתקות ב-2005, בניגוד לעמדות חברי מפלגתו בליכוד. , הוא נמצא בבחירות לכנסת בשנת 2006. אחוז ההצבעה הנמוך ביותר נרשם בתולדות מדינת ישראל.
החוקר במדעי המדינה, ד"ר. ענת שורש, שההשפעה על הימין לאחר ההתנתקות באה דרך דיכוי המחאות ודרך הניסיון להשפיע על ההתנחלויות על מוקדי הכוח בישראל. עם זאת, היא אינה רואה שיש קשר ברור בין יישום תוכנית ההתנתקות לבין הירידה באחוז ההצבעה לאחריה.
לדבריה, "הימין לא ייצא להפגין היום, כי התחושה של הימין היא שאף אחד לא שם לב לזה, וההפגנה לא תועיל ולא תשפיע".
מנגד, קניג, שמתאר את ה"רפורמה" כ"הפיכה", הציע כי "ההפיכה נגד מערכת המשפט תעיר את המחנה הליברלי, וזה יתבטא בהשתתפות רחבה בבחירות. מצד שני. , כישלון ההפגנות אם ההפיכה תעבור בשלמותה עלול להביא לחוסר הרמוניה ואדישות, ואז זה יתבטא בירידה בהשתתפות בבחירות שני התרחישים אפשריים. אבל אין לי ספק שאם ההפיכה יעבור, הבחירות הבאות יתקיימו תחת חוקי משחק אחר, ואם לממשלה יש כוח בלתי מוגבל, השלב הבא יהיה חיסון הרוב על ידי הטעיית חוקי הבחירות.
נור ניוז