משפט הכיבוש הישראלי בפני בתי המשפט הבינלאומיים

הוועדה הרביעית של העצרת הכללית של האומות המאוחדות, "הוועדה לסוגיות פוליטיות מיוחדות ולדה-קולוניזציה", הייתה במושב שלה שהתקיים ב-11 בנובמבר עדה לקרב דיפלומטי עז בין מדינות התומכות בעניין הפלסטיני לבין מדינות אחרות העוינות לנושא זה, בראשות "ישראל" וארה"ב. הם מבקשים בכל האמצעים לחסל את הנושא הזה אחת ולתמיד ולהסיר אותו מסדר היום של המוסדות הבינלאומיים.

במושב זה היה על הוועדה הרביעית לדון במספר טיוטות החלטות הקשורות להיבטים שונים של הסוגיה הפלסטינית, חלקן נוגעות לעניינים שגרתיים שאינם מעוררים בדרך כלל הבדלים משמעותיים בין המדינות החברות באו"ם, כגון עניינים. הקשורים לפעילות הסוכנות הבינלאומית לסיוע לפליטים פלסטינים או לתוכנית הסיוע שניתנה להם. פליטים או אמצעים הנדרשים לשמירה על רכוש פלסטיני...

בהצבעה היא קיבלה רוב מוחץ, שנע בין 162 ל-165 קולות, אך ביניהם הייתה הצעת החלטה חדשה שמטרתה לקבל חוות דעת מייעצת מבית הדין הבינלאומי על ההשלכות המשפטיות של המשך הכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטיניים. , פרויקט שזכה להתנגדות נחרצת מצד "ישראל" וארה"ב. שתי המדינות הפעילו לחץ עצום על שאר המדינות החברות באו"ם למנוע את מעברו, אך לחצים אלו לא צלחו, והפרויקט עבר ואומצה, אם כי ברוב קטן בהרבה מזה שהתקבלו בטיוטות החלטות אחרות הקשורות לעניין הפלסטיני, שכן 98 מדינות הצביעו בעדו. ו-52 מדינות נמנעו מהצבעה על כך, בעוד ש-17 מדינות התנגדו לכך, וזו תוצאה חשובה. ראיית האכזריות של הלחצים האמריקנים והישראלים שהופעלו כדי לבטל את הפרויקט הזה.

מדהים כאן שרוב מדינות אירופה, הן המזרח והן המערבי, נמנעו מהצבעה על הפרויקט הזה, והיה מדהים גם שאוקראינה הייתה בין המדינות הבודדות באירופה שהצביעו בעדו, מה שהכעיס את ישראל וגרם לה להפנות ביקורת קשה כלפי ושגריר אוקראינה ב"תל אביב" זומן לנזוף בו ולהציג מחאה ישראלית רשמית בטענה שמדובר בהצבעה "שלא עולה בקנה אחד עם היחסים הטובים בין שתי המדינות ברמות השונות".

למרות שהצעת ההחלטה הזו לא זכתה לאותו רוב מוחץ כמו שאר טיוטות ההחלטות הנוגעות לנושא הפלסטיני, שנדונו באותה ועדה, קבלתה מהווה ניצחון דיפלומטי חשוב עבור פלסטין והקבוצה הערבית באו"ם. , לאור כמות הלחץ האמריקאי והישראלי שהופעל למנוע זאת, ללא אישורו.

אמנם אישור זה אינו נחשב סופי, כי כל ההחלטות שהתקבלו בוועדות השונות צריכות להיות מובאות לדיון ולאישור סופי בישיבות המליאה של האסיפה, והמלצת הקוורטט בנושא זה תידון במליאה. מושב העצרת הכללית של האו"ם שיתקיים במהלך המחצית הראשונה של השנה. עם זאת, בדצמבר הקרוב, לא צפוי שהמדינות שהצביעו עבורו בוועדה ישנו את דעתן, יצביעו נגדו או יימנעו מהצבעה בנושא. אותו בישיבת המליאה. לפיכך, בטוח שהוא יאושר סופית באסיפה הכללית של האומות המאוחדות באותו רוב שהשיגה בוועדה הרביעית.

ומכיוון שאמנת האומות המאוחדות, כמו גם החוק של בית הדין הבינלאומי לצדק, מחייבות את הצד המבקש את הפתווה לנסח את הנושא הנשאל בצורה של שאלות משפטיות ספציפיות, הוועדה הרביעית שדנה בסוגיה זו הייתה להוטה בקשת הפתווה כוללת שתי סוגיות משפטיות ספציפיות:

הסוגיה הראשונה: מהן ההשלכות המשפטיות של הפרת ישראל בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית, כיבושו באדמות פלסטיניות מאז 1967, והתיישבות וסיפוחה של חלק מהקרקעות הללו, לרבות צעדים שמטרתם לשנות את המבנה הדמוגרפי. אופייה המיוחד של העיר ירושלים ואימוץ חקיקה ונהלים מפלים בהקשר זה.

הנושא השני: קשור להשפעת כל המדיניות והפרקטיקות שנוקטת "ישראל" על מעמדו המשפטי של הכיבוש, והשלכות של מצב כיבוש זה על כל המדינות החברות באו"ם, ועל האו"ם עצמו.

והמזכ"ל של האומות המאוחדות, לאחר מתן ההחלטה הסופית של האסיפה הכללית בדצמבר הקרוב, יצטרך להודיע ​​בכתב לרשם של בית הדין הבינלאומי לצדק על תוכנה של החלטה זו, לרבות השאלות המשפטיות בית הדין הבינלאומי לצדק נדרש לתת מענה הולם מנקודת המבט של מגילת האומות המאוחדות והחוקים והנורמות הבינלאומיות, ולהעביר לו במקביל את כל המסמכים שברשות האומות המאוחדות, אשר ישפוך אור על נושאי הפתווה.

בתורו, רשם בית הדין הבינלאומי לצדק יודיע, בהתאם לנוסח סעיף 66 לתקנון בית הדין, לכל המדינות והארגונים הזכאים להופיע בפניו ויבקש מהם להגיש את כל המסמכים והמסמכים שברשותם. החזקה הקשורה לעניין הנדון, או לשמוע את עדותם בעל פה אם ירצו ובית המשפט מאשר זאת.

יצוין כאן כי בית הדין הבינלאומי לצדק לא ידון בסמכותו לדון בסוגיה זו, משום שהנושא כאן אינו קשור למחלוקת בינלאומית שעל בית המשפט להכריע בה, אלא חוות דעת מייעצת משפטית שהאסיפה הכללית, ב. בהתאם להוראות מגילת האומות המאוחדות, יש לו את הזכות לבקש מבית המשפט, ואז זה האחרון הופך מחויב משפטית להנפיק את הפתווה הנדרשת ללא צורך לחקור אם יש לו סמכות שיפוט או לא.

ההחלטה שהוציאה הוועדה הרביעית של האו"ם קבעה כי היא "מבוססת על סעיף 96 של מגילת האומות המאוחדות, סעיף 65 של אמנת בית הדין הבינלאומי לצדק, ועל הכללים והעקרונות של המשפט הבינלאומי, לרבות מגילת האומות המאוחדות, המשפט ההומניטרי הבינלאומי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי." זכויות אדם, ההחלטות הרלוונטיות של מועצת הביטחון, העצרת הכללית, מועצת זכויות האדם, וחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי 9 ביולי 2004.

הוא קרא למזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, "להגיש לאסיפה הכללית בישיבתה ה-78 דו"ח על המעקב אחר יישום האמור בו, בתנאי שדו"ח זה יכלול הסבר. על מידת המחויבות של ישראל להחיל את הוראות אמנת ג'נבה הרביעית על השטחים הפלסטיניים הכבושים, לרבות ירושלים, ועל השטחים הפלסטיניים הכבושים." גם מדינות ערביות כבושות אחרות.

העצרת הכללית של האומות המאוחדות ביקשה מבית הדין הבינלאומי ב-2003 לחוות דעת מייעצת על חוקיות החומה שבנתה "ישראל" על אדמה פלסטינית, אשר הייתה ידועה כ"חומת האפרטהייד". ביולי 2004 פרסם בית המשפט את הפתווה ההיסטורית שלו על אי חוקיות חומה זו, ודרש את הריסתה ופירוקה וכן קבע כי הפלסטינים זכאים על פי חוק לקבל פיצוי על הנזקים שנגרמו כתוצאה מבנייתו.

ומכיוון שהפתווה המסוימת הזו עסקה בזכותה בהיבטים רבים הקשורים למעמד המשפטי של האדמות הפלסטיניות הכבושים, יהיה קל לבית המשפט להוכיח בפתווה החדשה הצפויה שלו את אי-חוקיות הכיבוש הישראלי באדמות אלו, את הפרתו הבוטה. של המשפט הבינלאומי, והחובה של העם הפלסטיני ליהנות מזכותו הלגיטימית להגדרה עצמית עם זאת, אין זה אומר שהקרב שיתנהל במסדרונות בית הדין הבינלאומי לצדק יהיה קל.

נכון שהאפשרות הגדולה ביותר היא ש"ישראל" תחליט שלא להתייצב בפני בית המשפט, ובכך תחרים אותו ותימנע מהגשת מסמכים או ניירות כלשהם להגנת עמדתו. עם זאת, מדינות הידידותיות לישראל צפויות לקחת על עצמה את המשימה הזו עבורה.

לפיכך, על הרשות הפלסטינית לייחס חשיבות רבה לנושא זה, ולהיעזר במומחים בכירים, עורכי דין, משפטנים וארגונים לא ממשלתיים בינלאומיים הפעילים בתחום זכויות האדם. הדיון שיתקיים במסדרונות בית הדין הבינלאומי לצדק לרגל פתווה זו יעניק הזדמנות מצוינת למשפט משפטי מקיף של הכיבוש.ישראל על כל היבטיה בפני בית המשפט הגדול והחשוב בעולם.

לעולם לא יהיה קשה לאסוף את כל המסמכים הדרושים כדי לגנות את הכיבוש הזה ולהראות את אופיו הגזעני, החל מהחלטות האסיפה הכללית ומועצת הביטחון, כמו גם הדוחות של ארגונים הפועלים בתחום זכויות האדם, ועדות לגילוי עובדות ושליחי האו"ם...

היה זה טבעי לחוגים ערביים לברך בחום על החלטת הוועדה הרביעית של העצרת הכללית של האו"ם לבקש פתווה מבית הדין הבינלאומי על הכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטיניים, ויש לה את כל הזכות לעשות זאת, אבל לעולם אל נשכח שהפתווה צפויה להתפרסם על ידי בית משפט זה, למרות חשיבותה. היא לא תסיים את הכיבוש הישראלי, וגם לא תשנה דבר מהסטטוס קוו.

נכון שהיא תעניק תמיכה מוסרית ומשפטית רבה לזכויות הערבים, ותאשר את אי-חוקיות הכיבוש ואת פסלות צעדיו בתוך השטח הכבוש, אך לא תוכל לחלץ את הזכויות הללו מציפורני מפלצת ישראלית. לכן, אין להעלים מעינינו את משמעות החוכמה האומרת כי "את מה שנלקח בכוח לא ניתן להחזיר אלא בכוח", וכי הקרבות הדיפלומטיים שעלינו לנהל בזירות שונות אינם תחליף להתנגדות מזוינת. שהוא היסוד והמקור.