נור ניוז: לדבריו, הנושא הוא בעל חשיבות רבה יותר כיום, שכן הוא מגיע לאור הצורך של אירופה בנפט וגז על רקע הסכסוך הצבאי המתמשך באוקראינה והמהלך של רוסיה להפסיק לשלוח גז לכמה מדינות באירופה.
ראש חיזבאללה המשיך והדגיש כי לבנון אינה רוצה במלחמה, אך לא תאפשר למשטר הישראלי להפר את זכויותיו הבלתי ניתנות לערעור.
"לא נרצה לגרום לעימות צבאי חדש. אנחנו רק דורשים את הזכויות שלנו. אנחנו דוחפים את העלויות לאמריקאים ולישראלים כדי לאלץ אותם להיכנע, כי לבנון בדרך להתמוטטות", הזהיר נסראללה.
נסראללה הדגיש כי עמוס הוכשטיין, המתווך האמריקני לשיחות עקיפות על תיחום הגבול בין לבנון לישראל, עדיין לא הגה יוזמה.
מוקדם יותר החודש אמר נסראללה שחיזבאללה לא ישתוק "לשקט" לנוכח מאמצי המשטר הישראלי לשדוד את משאבי האנרגיה הימית של לבנון.
הוא אמר את הדברים ב-9 ביוני לאחר שספינה שהופעלה על ידי חברה יוונית הגיעה לשדה הגז קאריש במזרח הים התיכון כדי להפיק גז עבור משטר הכיבוש.
"ההתנגדות לא יכולה לשתוק לנוכח שלל משאבי לבנון. חובתה המהותית של ההתנגדות היא להגן על אדמת לבנון, מימיה, הנפט, הגז וכבודה", אמר נסראללה והוסיף, "כל האפשרויות עומדות על הפרק להתנגדות [כדי לאפשר הגנה כזו]".
"האויב אינו מכיר בחוק הבינלאומי ובהחלטות", אמר, והדגיש כי לא התקנות הבינלאומיות אלא למעשה "הלחץ, מלחמת ההתשה וההתנגדות" הם שאילצו את האויב הכובש לסגת מדרום לבנון ומהמובלעת הפלסטינית. של רצועת עזה.
פוליטיקאים לבנונים מקווים שמשאבי פחמימנים ברי קיימא מסחרית מול חופי לבנון יוכלו לעזור למדינה מוכת החובות לצאת מהמשבר הכלכלי החמור ביותר שלה מזה עשרות שנים.
בפברואר 2018 חתמה לבנון על החוזה הראשון שלה לקידוח בשני בלוקים בים התיכון עם קונסורציום הכולל ענקי אנרגיה.
לבנון וישראל השתתפו בשיחות עקיפות כדי לדון בתיחום בשנת 2020. אבל השיחות נתקעו לאחר שלבנון דרשה שטח גדול יותר, כולל חלק משדה הגז כריש, שבו ישראל העניקה זכויות חיפוש לחברה יוונית.
השיחות היו אמורות לדון בדרישה לבנונית ל-860 קמ"ר (330 מייל רבוע) של שטח באזור הימי השנוי במחלוקת, על פי מפה שנשלחה לאומות המאוחדות ב-2011.
עם זאת, לבנון אמרה אז שהמפה מבוססת על חישובים שגויים ודרשה 1,430 קמ"ר (552 מייל רבוע) יותר דרומה יותר, כולל חלק מקריש.
נור ניוז